"שערים" שְמה .. 
 על שום מה ?

כאשר נתגלתה "שערים", ומסרה את שְמה, הבנתי שיש לכך סיבה אך היא עדיין נסתרת מהבנתי.
לימים, קראתי בהקדמת ספר הזוהר את הדברים המובאים להלן:

" .. וזה ענין המנעולים שעל השערים. כי כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעולם הזה .. 
וכל אלו כוחות הפירוד וכל סתירה שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חוכמתו.

כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור, כי כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגת מדרגות נשגבות.
ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה למתוק ..

כי כל כוח משמש להם עתה לשערי צדק .. כמו שכתוב, זה השער לה', צדיקים יבואו בו".

 

---

♦ "שערים", מהות ע"פ פנימיות היהדות

אודות "שערים" ..

"שערים" היא הוויה בראשיתית של תדרי תודעה-תבונית  המוצפנים רובם ככולם בסיפור מסעות בני ישראל במדבר.  הסיפור והמלים הכתובות הם כגשר המוביל אל עומקו של עולמנו הפנימי.

מתוך שתיאורי התורה "אינם כפשוטם", נעזרת "שערים" בכתבי מקובלים אשר תכניהם פותחים לנו שער רחב בו נחשף ידע מוחלט, ידע שאינו עוד דוקטרינה או מערכת אמונה.

"שערים" ממזגת ומזקקת למישנה אחת שני זרמים עיקריים בקבלה:
הזרם האחד הוא "קבלת הספירות" העוסקת בעיקר בלימוד מהות האלוהות (האינסוף) ועשר הספירות. נציגיה הבולטים הם ספר הזהר ותורת האר"י הקדוש.
זרם שני של הקבלה הוא "קבלת השמות" אשר מביאה את ההיבט החווייתי של הקבלה תוך שימוש בהתבוננות פנימית כששיאה הוא הארה רוחנית. נציגיה הם ר' אברהם אבולעפיה  וממשיך דרכו, ר' יוסף ג'קטיליא זצ"ל.

"שערים" מספקת מענה להשתוקקות ההולכת וגוברת של זמננו ליצירת הבדל מהותי במציאות חיינו.

"שערים" מעוררת בנו את שפת ההדהוד הפנימי, שפה קדומה ועתיקה ממלים - שפת הזרימה הראשונית האינסופית של חיוּת בתוך חומר. שפת הדהוד זו אינה זרה לנו - היא מקיפה אותנו וכל חיינו מהולים בה, היא קיימת במרחב חיינו כולו, אנחנו יונקים ממנה אל תוכנו מתוך האוויר אותו אנו נושמים, היא מצויה במזון ואפילו במי השתייה ובכל זאת, אבד לנו החיבור עימה ועדיין - כל הוויתנו צמאה לה.

"שערים" 'דוברת' שפה זו, היא מציעה לנו גילוי - נתיב-הכרה קסום בו אותה שפה תשוב להתקיים בנו, לפעום בכל תא ותא בגופנו. ובתוך כל הרעש הזה המאפיין את חיי היומיום, ישוב וייפתח בהסכמה אותו השער דרכו נשיב לעצמנו את אותה תודעה מתוכה תעלה חוויה חדשה ..
 
"שערים" נתגלתה על מנת לפשט ולאפשר את ההתחברות עם מקור החיים המפכה בתוכנו. "שערים" היא דרך-חיים אשר שבה אל חיינו מחדש כשכל כולה נועם, עדנה ורוך - עולה מתוך ההיזכרות באותו המקום בתוכנו, של פשטות, הנאה ושקט פנימי. 

"שערים" שבה ומתגלה מתוך האינסוף לאלה אשר היא מהדהדת בליבם - לשון הקודש לשונה, שפת קודים וצפנים שפתה, חתומים כולם בשורשינו, שורשי פנימיות היהדות .. 

"שערים", כל הווייתה - להשיב לאדם את מקומו   כ "משכן" של "אור-יקרות" ובכך ל "חדש ימינו כקדם" ו "להחזיר עטרה ליושנה".