מטפיסיקה סינית, החיים כמזיגה בין שני קטבים
מאת: יעל קליינר, גלובל פנג שואי - ייעוץ לפרטיים ועסקים, אימון אישי

מטפיסיקה היא ענף בפילוסופיה העוסק במתן הסברים ל 'דברים שמעבר לעולם הגשמי'.
השם נגזר מהמילים  היווניות 'מטא' שמשממעה 'מעבר' ופיוסיס (פיסיקה) שמשמעה 'חקר הטבע'.   

המטפיסיקה העוסקת בטבעם של המציאות, הקיום והעולם, חוקרת את טיבם של הדברים הקיימים בעולם ואת
הקשרים ביניהם ומנסה להבהיר את המושגים שלפיהם אנשים תופשים את העולם, לרבות קיום, מרחב, זמן, סיבה ותוצאה.

למטפיסיקה הסינית ענפים רבים ביניהם האסטרולוגיה הסינית, נומרולוגיה סינית, אי צ'ינג ופנג שואי הנשמענים כולם
על אותן תיאוריות בסיס שהן אנרגית הצ'י על שתי איכויותיה - יין ויאנג ותיאורית חמשת האלמנטים.

                          
'תחילת הדברים כולם',
כך הגדירו הפילוסופים הסינים את האנרגית הקוסמית הפועמת בכל מרכיבי הטבע,
אנרגית הצ'י.
הצ'י יכול להתקיים כחומר, כאנרגיה או כחומר וכאנרגיה בו זמנית.
אנרגיה וחומר הן השלכות שונות של אותו דבר, רק רמת הדחיסות שונה.
בצורתו הגראפית מתואר הצ'י כעיגול מושלם שאינו מכיל דבר - ריק, כמסגרת ריקה מתוכן.

"כד חרס
עיקר שימושו הוא בחללו
על כן
האין, יש לו תפקיד
הריק בעל צורה"
טאו טה צ'ינג, לאו צה

כמו כד זה, כך סביבת חיינו מכילה את הצ'י והצ'י מונחה על ידי הסביבה אליה הוא מגיע.
הסביבה מכילה את הצ'י וכך הוא מקבל את צורתה ואת אופיה.

מטפיסיקה סינית, התפישה הסינית -
לפני שהשמים והארץ קיבלו את צורתם 'הכל' (הצ'י) היה מעורפל ואמורפי.
בהמשך, מה שהיה בהיר וברור היה ל-שמים ולמאורות השמים ומה שהיה כבד ומוצק נעשה ל-ארץ,
להרים, לנהרות ולכל אשר על פני האדמה.

כוח האדמה עולה מלב ליבה של האדמה וכוח השמים יורד משמים, כאשר הצ'י בתנועתו מאחד ביניהם
ויחד הם נעים בעולם, ממלאים ומקיפים אותו.

לאחר שחולק לשתי איכויות ראשוניות היה הצ'י למקום בו מתמזגים כוחות השמים והארץ,
'הבריכה בה מתערבב הכל'.
בדרך פשטנית זו, אך המכילה בתוכה פילוסופיה עמוקה הצטייר היקום בעיני חכמי סין הקדמונים
ובכך נפתח פתח להבנת העולם ומסתוריות הבריאה.

עם חלוקה זו של הצ'י - נולד עיקרון הקוטביות המתאר את הקשר הראשוני האינסופי בין שמים לארץ,
בין אנרגיה לחומר, כאשר הצ'י מכיל אותם ומחבר ביניהם ויחד הם יוצרים את השלם על כל חלקיו.
ראיה זו של הדברים מסבירה את העולם כולו על כל התופעות שבו כמתרחשות כולן כתוצאה מן הקשר המנוגד
אך המשלים בין יין לבין יאנג, שתי איכויות הצ'י.

עיקרון הקוטביות תועד בכתבים העתיקים בסמל ה טאי צ'י הידוע , 'האינסוף העליון'.

בטאי צ'י מתוארים היין והיאנג כשני חלקים שווים הממלאים עיגול ומכילים כל אחד את גרעינו של השני.
תחילת זרימתו של היאנג (מסומן בלבן), כלפי מעלה (עם כיוון השעון).
תוך כדי תנועתו כלפי מעלה מתגבר היאנג עד שהוא מגיע לשיא כוחו, שם טמון זרע יין (הנק' בשחור).
במקום זה, בו הגיע היאנג לשיא כוחו מתחילה התחזקותו של היין.
זרימתו של היין כלפי מטה כתמונת ראי לזרימת היאנג, מתחילה בקטן ומתחזקת כלפי מטה עד לשיא זרימתו,
בה טמון זרע יאנג.
בשלב זה, כאשר היין הגיע לשיא כוחו מתחילה צמיחתו המחודשת של היאנג במעגל שאין לו סוף...

'בבריכת הצ'י זורמים כוח השמים (יאנג) וכוח הארץ (יין), כאשר כל אחד מהם מכיל בתוכו
את זרע חברו והקו הגלי בין שניהם הוא הצ'י המבטא את החיבור שביניהם ואת הזמן הנמצא בתנועה מתמדת'.

'השפעת אור השמש על הגבעה '
מהותו של הקשר יין / יאנג מוסברת גם במשמעותו המילולית בקליגרפיה הסינית –

יין "הצד המוצל של ההר" מוסתר מעיני השמש.
הצד המוצל נחשב לפסיבי, חשוך, רטוב, מוסתר, פנימי, מתכווץ, הפעילות בו איטית.

יאנג 'הצד המואר של ההר' גלוי לעיני השמש.
בצד המואר מאירה השמש, אקטיבי, חם, יבש, גלוי, חיצוני, מתפשט, הפעילות מהירה ואנרגטית.

אך מיקומה של השמש לעולם אינו קבוע.
גם העננים שמטילים את צילם על פני הארץ מצויים בתנועה.
המצוי בצל כעת, עשוי היה להיות באור שמש מלא לפני דקות אחדות בלבד, ומה שמואר באור היום כעת -
יהיה שרוי בחשיכה עם רדת הלילה.

המוצל הוא יין והמואר הוא יאנג בהתייחס לאיכות הרגעית של אור וצל, ולמחזור השינוי המתמיד בו כל אחד
מהם הופך באורח בלתי נמנע למשנהו.

אור השמש על הגבעה הוא משחק המציג איכות חולפת ונתונה לשינוי.
בכל רגע ובכל תופעה אשר אנו חווים ניתן להבחין באיכות הזמנית והמתחלפת של יין ויאנג.

'דרך השמים', 'דרכה של האדמה', 'דרך האדם', כך כונו כל תופעות היין / יאנג בפי הקדמונים.
כוח השמים וכוח האדמה משתלבים זה בזה כקווי שתי וערב הטווים את תמונת חיינו.
כוח השמים - העיתוי, כוח הארץ - המקום, כאשר האדם בין שניהם ומעורב במתרחש.

מטפיסיקה סינית מתייחסת לכל הסובב אותנו  כבעל איכות יין או כ-יאנג.
על-פי מודל זה ´חם יותר´ הינו יאנג, לעומת ´קר יותר´ שהינו יין.
כך גם ´מואר יותר´ לעומת ´יותר חשוך´, ´גבוה יותר´ לעומת ´יותר נמוך´, וכדומה.
על פי אותו מודל מוסברות תופעות השינוי המחזורי בטבע - חילופי העונות, חילופי היום והלילה, החיים והמוות
וכל התופעות כולן. וכך, כל הדברים כולם נשלטים או מושפעים ממצב הקשר האנרגטי בין השמים לבין הארץ -
עולם הדומם, עולם הצומח, עולם החי, וכמובן האנושות כולה.
יין ויאנג, שני הכוחות הראשוניים הקיימים בכל הדברים הם החלוקה הבסיסית ביותר של כל תופעה.

מטפיסיקה סינית מתארת כל חומר וגם אותנו בני האדם כבועת צ´י ההולכת ונדחסת פנימהעד שהיא הופכת לגוף
עצמו – לחומר, שהוא למעשה טרנספורמציה של הצ'י. מקורה של הטרנספורמציה בסוג הקשר בין היין לבין היאנג,
שתי איכויות הצ'י.

מטפיסיקה סינית מתארת את מערכת יחסי הגומלין בין איכויות היין ליאנג כניתנת לאיפיון ע"י 5 מצבים של השוואה וניגוד:

1. יצירה הדדית
כל אחת מן האיכויות זקוקה לאיכות המנוגדת לה ע"מ לקבל משמעות ולהתקיים.
קיומה של האחת הכרחי לקיומה של השניה.
הצד המוצל מזוהה כחשוך מעצם קיומו של הצד המואר.

2. משיכה הדדית
לכל דבר ביקום יש כוח המנוגד לו בערכו אשר יחד הם משלימים זה את זה.
בדומה לקוטבי המגנט ובשאיפה לאיזון, יימשכו יין ויאנג זה אל זה.

3. ניגודים יחסיים
כל התופעות מגלמות בחובן את שתי האיכויות בדרגות שונות.
כל תופעה מוגדרת על פי מידת היין והיאנג שבה.
כל יין ויאנג יחסיים זה לזה.
הצד המוצל מזוהה כחשוך ביחס לצד המואר.

4. כל יין ויאנג ניתנים לחלוקה פנימית נוספת
דבר איננו יין מוחלט או יאנג מוחלט.
חשוך, בעל מאפייני יין רבים יותר אך בעל מאפייני יאנג ביחס לחשוך ממנו.

5. טרנספורמציה
יין ויאנג תמיד משתנים זה לזה.
יחסי הכוחות בין היין והיאנג פועלים הדדית ללא הרף ויוצרים זרימה ושינוי.
השינוי המובהק ביותר קורה בעת שהיין מגיע לשיאו ומשתנה ליאנג או כשהיאנג משתנה בתורו ליין.
מזג אויר קר וגשום משתנה לקיץ חם ויבש, לילה הופך ליום, שהופך ללילה ...

"את הכיעור מודדים לפי היופי
את הטוב על פי הרע
את הקל על פי הקושי
על כן
יש ואין מולידים זה את זה
כבד וקל משלימים זה את זה
ארוך וקצר מתארים זה את זה
גבוה ונמוך נוטים זה אל זה
לפנים ואחור נשענים זה על זה"
לאו צה

פאנג שואי כולו כרוך באנרגית הצ'י אשר לא ניתן להגדירה אלא רק לתארה כמו במודל זה של מחזוריות כוחות
היקום. פאנג שואי עוסק בהבנת דרך השמים ודרך האדמה ומכיר בקשר החיוני בין האדם לבין מרחב ביתו וסביבתו והשמים שמעל לראשו.
האדם כמו מרחב מחייתו, מהווה שלם קטן בתוך שלם גדול – העולם כולו.
כל המתרחש בעולם – חילופי היום והלילה, העונות והשנים – משפיע על האדם וסביבתו
והאדם בתורו משפיע על העולם – נולד וגדל, מעמיד צאצאים, עמל ויגע, חורש וזורע, קוצר ואוסף, במשך כל חייו.

אמנות הפאנג שואי עושה שימוש בידע קוסמי זה של הבנת המרחב והזמן והתאמתו האישית לאדם החי בו.
מבנה הבית, צורתו ותכולתו, בשילוב עם צבעים, צורות, מרקמים, חומרים וכיוונים בעיצוב הכללי,
יוצרים את האינטראקציה בין שתי איכויות הצ'י ובכך הם מגדירים את טיבו של הצ'י.
כך, נוכחות שני הכוחות והדינאמיקה ביניהם - משפיעה על ביתנו, על האופן בו אנו חשים בו ועל חיינו.
זיהוי כוחות השמים וחיבור נכון בינם לבין כוחות האדמה, יאפשר התאמה ותקשורת נכונה בינינו לבין כל
מערכות הצ'י וישמש כלי תמיכה קוסמי בבריאותנו ובאיכות חיינו על כל רמותיה.

מטפיסיקה סינית, החומר במאמר זה הנו חלק מתוכנית הלימודים בשנה א'-  פנג שואי קלאסיקה, מהלכה למעשה

לחומרים נוספים, מטפיסיקה סינית מאמרי רקע, המהווים  מבוא לתכנית הלימודים: 
קלאסיקת השינוי    חמשת האלמנטים    סמל הטאי צ'י    אסטרולוגיה    הזודיאק הסיני    מילון מונחים